המגדלים לייבוש טבק

מקומון • 19/11/2014 כניסות

מזיכרונותיו של אליהו יקיר:

כמומחה טרי לגידולי שלחין קיבלתי על עצמי להקים ענף חקלאי חדש.  חדש לא רק בקיבוץ, אלא גם בארץ  - גידול טבק וירג'יניה. משרד החקלאות ניסה להחדיר לישראל גידול זה שאמור היה להסתפק באדמות גיריות דלות יחסית, ובעיקר לספק תעסוקה ליישובי עולים חסרי פרנסה (ואכן מי לא זכר את תמונות המוני העבדים השחורים קוטפי הכותן והטבק בשדות הדרום של אמריקה הרחוקה?), ושם 'למעלה' במשרד החקלאות, היה מי שהחליט שגם קיבוץ הראל יהיה שפן ניסיונות לבדיקת הגידול החדש.

בקצה חצר המשק הוקמה משתלת טבק: מספר ארגזי עץ שבתוכם פוזרו הזרעים הזעירים ולאחר שהתפתחו והיו לשתילים הועתקו, בגיוס המוני - איך לא? - לשדה. עד כאן הכול נראה מבטיח, גם נעים: שורות ארוכות של שתילים ירוקים רעננים על מדרון של גבעה, צינורות אלומיניום חדשים מזרימים מים לממטרות המסתובבות בזמזום מונוטוני בכל השטח, וכעבור מספר שבועות  - גבעולים בריאים בגובה קומת אדם, נושאים עלים רחבים ודביקים. ממש כמו בשדות וירג'יניה - מולדת זן זה של טבק.

הבעיות התחילו בשלב הקטיף: המוני עובדים, חום מעיק, מחנק דביק בין השורות, חולצה נדבקת לגוף המיוזע, בַּרְחַשִים מציקים חודרים לאוזניים, ידיים שחורות ממגע בעלים עשירי השרף. ובסככה הבנות קושרות באצבעות זריזות את העלים למקלות - לצורך תלייתם בבית הייבוש. עבודה זו נעשתה בקצב מטורף כי עד הערב חייבים היו לקשור את כל העלים ולהכניסם לבית הייבוש. מזל שהיו לנו כמה בנות 'סְטַחָנוֹבִיציוֹת' כמו אהובה וציפּי שעמדו במשימה בכבוד. אכן, לא כל כך רומנטי כמו בסרטים, שהרי עבדים כושים לא היו לנו, פועלים מתאילנד טרם יובאו ארצה באותם ימים, ולעבודה שכירה התנגדנו עקרונית (וגם כסף לשלם לשכירים בלאו הכי לא היה). בסיום יום העבודה, לקינוח, צריך היה לתלות את המקלות עם העלים על קורות העץ הגבוהות בבית הייבוש, פעולה שדרשה יכולת אקרובטית לא קטנה, שהרי המבנה האטום והחשוך התנשא לגובה עשרה מטר ויותר.

יבול  נאה, ריח עלים יבשים נפלא, אבל הייתה בעיה אחת קטנה … הטבק לא בער כמו שצריך.   הוא הותיר פיח שחור ולא אפר לבנבן, כנדרש מסוג זה של טבק משובח,  וככזה הוא לא היה ראוי ליצוא. מומחים הסבירו, לאחר מעשה, שהסיבה לכך הייתה כנראה מחסור באחד מיסודות הקורט בקרקע. מכל מקום, לאחר שלוש שנים הופסק גידול טבק וירג'יניה בישראל, ושני בתי הייבוש המיותמים בקצה חצר המשק מעידים עד היום על ניסיון זה שלא עלה יפה. מבחינתי, מכל מקום, היה זה לא רק ניסיון חקלאי מעניין, אלא גם הזדמנות לרכוש ניסיון בניהול ענף וארגון יעיל של כוח-אדם גדול. הייתה זאת תחילת דרכי כמשקיסט, והכשרה ראשונה למילוי תפקידים מרכזיים כמו סדרן-עבודה ומרכז-משק.
המגדלים לייבוש טבקהמגדלים לייבוש טבק - היום