קבוצת עופר 1958-1959

באוגוסט 1958 מייד לאחר סיום שרותנו בצבא יצאנו – קבוצת עופר, מקבוץ גן שמואל, כמעט בהרכב מלא – כ- 20 חברה לשנת שרות בהראל. היינו אמורים לצאת לשנה שהתארכה בעקבות רצון שני הצדדים עד דצמבר 1959. הראל היה קבוץ מפותח יחסית עם מספר ענפים (פלחה גדולה, צאן, לול, מטע ועוד), שפורק ע"י התנועה ואוכלס מחדש ע"י גרעין "מורג" מהשוה'צ מתל אביב, חולון ועוד, רובם בני גילנו שעם חלקם הייתה לנו הכרות קודמת מטיולי תנועה, מפגשים וכו'.

תקופה זו הייתה בשבילנו תקופה נהדרת ואפשר לומר שהיינו לא רחוקים מלהישאר במקום, אך לחצים בגן-שמואל שציפו מאד ליום חזרתנו, (בין השאר מכיוון שהיינו למעשה קבוצת הבנים הגדולה הראשונה) הכריעו את הכף.

שני אירועים מיוחדים זכורים לי במיוחד מאותה תקופה: סופת "ציקלון" קשה שהרסה חלק גדול מהמבנים בהראל כולל צריף מגורינו – מצורפות מספר תמונות המנציחות אירוע זה.

האירוע השני – התקפת נחילי ארבה שתוך מספר שעות גילחו חלק ניכר ממטע האפרסקים ואת שדה התלתן למספוא ליד צומת נחשון. אירוע כזה לא היה בארץ מאז – ממש כמו בסרטים. ראינו בבירור את ענני הארבה הבאים מכוון הרי ירושלים עד שממש כיסו את השמים ונחתו בהמוניהם בחצר ובשדות ממש כמו מרבד חי. יצאנו כולם מצויידים בפחים להרעיש בניסיון להבריחם – ללא הצלחה יתרה, ורק בלילה נעלמו.

לקראת סיום תקופתנו בהראל בנינו מתנה להראל – פינת נוי ובה בריכת נוי לדגים, ספסל אבן ואבן במרכז הברכה עליה נכתב: "פינת העפרים – שי מאת שנת שרות שלישית "עפר" גן-שמואל" ודמות עופר עשויה ברזל – מונצח בכמה מהתמונות המצורפות.

לפני כשלושה שבועות כשנסענו נטע ואני לחתונה משפחתית במצפה הראל, הקדמנו קצת ואז בהחלטה של רגע נכנסו להראל להיזכר... ולהפתעתנו מצאנו את שרידי אותה פינה והמדרגות אליה,

הרוסה בחלקהמכוסה קוצים.

לסיום – עוד תמונה הזכורה לי היטב – לאחר שהעמסנו את את חפצינו ואת עצמינו על המשאית ע"מ לחזור לגן-שמואל, עמדו רבים מחברי הראל מסביב למשאית כשדמעות של ממש בעיניהם (שכן לגביהם – ובצדק – הייתה זו עזיבת המקום של כ- 20 איש במכה). אני יכול להעיד שמצבנו על המשאית לא היה שונה בהרבה... כן באמת היה קשה להיפרד.

קשרינו עם חברי הראל שנשארו במשך השנים נשארו הדוקים עד ליום בו קבוץ הראל פורק בשנית וחבריו פוזרו במספר קבוצים (דומני שלקבוץ דליה ומסילות ועוד). נוצרו גם קשרי נישואין ושני זוגות מעורבים כאלה חיים עד היום בגן-שמואל.

זהו בקיצור הסיפור – נוסטלגיה ....
אשמח לשמוע אם זיהיתם את מקום אותה פינה ואולי(??) תמצאו את אותה אבן עם הכיתוב, לי לא היה זמן לעשות זאת באותה הזדמנות.

כל טוב לכם ובהצלחה בבניין הראל.

נטע וגידי סיון
גן-שמואל