Rapoo- It solutions & Corporate template

02-9902880

צור קשר

mazkira.harel@gmail.com

שלח דוא"ל

בית טוביאנסקי הנמצא בשטחי קיבוץ הראל, קרוי על שמו של מאיר טוביאנסקי.

פרשת טוביאנסקי היא סיפור הוצאתו להורג של קצין צה"ל, מאיר טוביאנסקי, שהואשם על לא עוול בכפו, כפי שהתברר לאחר מעשה, בריגול נגד ישראל, במהלך מלחמת העצמאות. הוא הועמד בפני בית דין שדה, הורשע והוצא להורג בהחלטה יחידה מסוגה בתולדות מדינת ישראל.

מאיר טוביאנסקי, או "מישה", כפי שכונה בפי חבריו, נולד ב-20 במאי 1904 לדבורה (ורה) ויעקב בעיר קובנה שבליטא הרוסית.

בשנת 1925 הצטרף לקיבוץ של יהודים עולים ועלה לארץ ישראל. הוא נקלט בעבודות חקלאיות שונות, עבד בקידוח באר בשדות היישוב ועוד. בנובמבר 1926, התגייס ולמד בבית הספר לשוטרים בירושלים. הוא סיים את ההכשרה בהצלחה במאי 1927 והוצב כשוטר במשטרה בחיפה. בעת מאורעות תרפ"ט, סירב לפקודת מפקדו ואירוע זה הביא להפסקת העסקתו של טוביאנסקי במשטרה. בעת המאורעות סייע טוביאנסקי בהצלת יהודים ברחוב נצרת בחיפה. תקופה מסוימת סבל מרעב, והסתובב ללא קורת גג לראשו.

ב-1934 החל לעבוד בחברת האשלג בדרום ים המלח, נשא אשה ונולד לו בן. בשנים 19381939 עבד כמנהל עבודה בחברת "בלפור ביטי" שהפעילה את תחנת הכוח בירושלים, ועשה רבות להעסקת יהודים בתחומיה.

בימי מלחמת העולם השנייה התגייס טוביאנסקי לצבא הבריטי. הוא שירת במשך שש שנים בחיל ההנדסה המלכותי, ובינואר 1943 קיבל דרגת מייג'ור (רב-סרן). כששוחרר מהצבא הבריטי ב-1946 עבד כמהנדס במחנה הבריטי "אלנבי", ששכן בדרום ירושלים, סמוך לשכונת תלפיות.

ב-1947 התקבל לעבודה חברת החשמל הירושלמית. בראשית מלחמת העצמאות התגייס לארגון "ההגנה" במרחב ירושלים. כמהנדס, הוא סייע לפעולות ההגנה. בתחילת אביב 1948 הועבר טוביאנסקי לחיל האוויר, ומונה למפקד שלושת שדות התעופה של החיל, שהיו באותם ימים באזור ירושלים.

בסוף יוני 1948, עם תום המצור על ירושלים, נסע טוביאנסקי לתל אביב כדי לקנות מצרכי מזון. הוא נעצר בחטף בשוק הכרמל, הובל למשרדי המודיעין בתל אביב ונחקר על ידי דוד קרון, איסר בארי, בנימין גיבלי ואברהם קדרון. טוביאנסקי הואשם בבגידה, ריגול ומסירת ידיעות לאויב. הטענה הבלתי מבוססת היתה כי הלגיון הפגיז באופן מכוון את המבנים של צרכני החשמל הגדולים בירושלים לפי נתונים שקיבל מנהלה הבריטי של חברת החשמל מידידו, המהנדס טוביאנסקי. פקיד בחברת החשמל אשר התקנא בטוביאנסקי סיפר כי ראה את טוביאנסקי מעביר למנהל הבריטי, לפי דרישתו, את רשימת צרכני החשמל העיקריים בירושלים. ג'יבלי התעלם מכך שהרשימה הוכנה על ידי עובדי חברת החשמל לפי דרישת ההנהלה הבריטית. הוא גם לא ניסה לברר מתי נמסרה הרשימה. בפועל היא נמסרה כמה ימים לאחר ההפגזה של הלגיון, אשר כוונה נגד אזורי שליטה בעיר. הם הודיעו לו שהוא מואשם במעשה ריגול חמור, ושיועמד לדין עוד באותו היום.

ב-30 ביוני 1948 הוכנס טוביאנסקי למכונית שלוותה על ידי שתי מכוניות אחרות לכיוון חולדה. משם הגיעו לבניין הנטוש של בית הספר המשותף לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (באתר בית הספר הוקם מאוחר יותר מצפה הראל, כקילומטר וחצי מזרחית לקיבוץ הראל, והבניין הנטוש קיים עד היום). טוביאנסקי הועמד למשפט בפני בית דין שדה. לשלושת הקצינים אשר מונו לתפקיד של שופטים, דוד קרון, בנימין גיבלי ואברהם קדרון, לא היתה כל הכשרה משפטית. הם היו קציני מודיעין. לא היה כתב אישום של ממש. לא הוצגו ראיות. לנאשם לא מונה סנגור. לא הובאו עדים ולא נרשם פרטיכל. לא היה דיון. הוא הגיב כי לא בגד, ולא התכוון לבגוד. בכך הסתיים "הדיון". "בית הדין" הרשיע את טוביאנסקי בבגידה, ומיד גזר עונש מוות בירייה. לא ניתנה לו זכות ערעור. באותו הזמן עסק איסר בארי, שאיחר למשפט, בהכנת כיתת יורים בת שישה חיילים. השישה הובאו, מבלי שידעו את הסיבה לכך, לבית הדו-קומתי שנותר על תלו עד היום בקיבוץ הראל, ואשר נושא את השם "בית הקשתות". לאחר שעה קלה הגיעו השופטים לבית, כפתו את טוביאנסקי, וקשרו את עיניו. הוא הוצב עם פניו אל הקיר, וכיתת היורים נצטוותה לירות בראשו. הוא נהרג בו במקום, וליד הקיר נחפר בור, שלתוכו הושלכה גופתו וכוסתה בעפר.

ב-19 ביולי 1948 נמסרה הודעה לעיתונות שמרגל ישראלי הוצא להורג, ללא פרסום שמו.

תחילה, לא נמסרה הודעה למשפחתו ורעייתו חיפשה אחריו במשך זמן רב. כשהתגלה המקרה, היא פנתה אל ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, על-מנת שיפעל ל"ניקוי" שמו של בעלה. בעקבות הפנייה הורה בן-גוריון לחקור את שאירע ובחקירה התגלה כי כתב האישום היה מופרך מעיקרו וכי "פסק הדין" נכתב רק לאחר ביצוע עונש המוות. הפרקליט הצבאי המליץ לבטל את פסק הדין, להחזיר לסרן טוביאנסקי את דרגתו, אשר נשללה ממנו, להתנצל בפני אלמנתו ובנו היתום ולהעביר את גופתו לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. המלצותיו התקבלו במלואן. ב-7 ביולי 1949 הועברה גופתו של טוביאנסקי לקבורה בבית העלמין שייח' באדר בהלוויה צבאית רשמית, שם נקבר לצד חללי "ההגנה". ב-21 ביוני 1951 הועברה גופתו בית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. על קברו נכתב כי "נהרג בשוגג".

מאיר טוביאנסקי



kibbutzharel abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות