Rapoo- It solutions & Corporate template

02-9902880

צור קשר

mazkira.harel@gmail.com

שלח דוא"ל

68 שנים לאחר שסרן מאיר טוביאנסקי הוצא להורג ב"בית הקשתות" בפאתי קיבוץ הראל באשמת בגידה הוצב שלט מורשת והנצחה לזכרו ולציון הפרשה הכאובה
 
ברחבת "בית הקשתות" - מבנה ערבי נטוש משרידי הכפר בית ג'יז שבפאתי קיבוץ הראל באזור לטרון, נערך (11.9.16) טקס הסרת הלוט מעל שלט מורשת והנצחה לזכרו של סרן מאיר טוביאנסקי שהוצא להורג מול קיר המבנה, לפני 68 שנים על-ידי כיתת יורים מהפלמ"ח בעיצומה של מלחמת העצמאות ב-30 ביוני 1948, כחודש לאחר הקמת צהל, באשמת בגידה .אשמה שהתבררה כאשמת שוא. האיש הואשם על לא עוול בכפו ושמו טוהר לחלוטין זמן קצר לאחר מכן.
בטקס הסרט הלוט משלט ההנצחה השתתף בנו של טוביאנסקי, יעקב בנטוב שהיה בן 11 כשאביו הוצא להורג. בין המשתתפים בטקס יהודה קרון, בנו של דוד קרון אחד השופטים ששפט את טוביאנסקי השניים, יהודה קרון ויעקב בנטוב אף ניאותו להצטלם יחד מול שלט ההנצחה. "זהו בהחלט אירוע מיוחד עבורי" אומר לי במהלך הטקס יעקב בנטוב, בנו של טוביאנסקי שאף הוא כאביו היה קצין בצה"ל ואף שימש סמג"ד. יעקב מספר לי כי האיש הרע מכולם בסיפור וזה שרקח את העלילה כנגד אביו. הוא אדם שחמד את משרתו של אביו בחברת חשמל. הוא אף נקב בפני בשמו של האיש.
היסטוריונים רבים סבורים כי האיש "המשמעותי ביותר" בסיפור פרשת טוביאנסקי וזה שדחף להעמדתו לדין ולהרשעתו של טוביאנסקי הוא בנימין גיבלי שהיה לימים מעורב בפרשת "עסק הביש".
את הצבת השלט, לא יזמה המדינה וגם לא צה"ל אלא שני אנשים פרטיים: זאב זמיר, חבר הנהלת קיבוץ הראל וסא"ל (מיל.) גדעון מיטשניק, חוקר מורשת, ולשעבר ראש ענף היסטוריה ומורשת באמ"ן. "הציק לנו שמאיר טוביאנסקי לא זכה להנצחה, אומר גדעון מיטשניק ומוסיף: " רבים בציבור ולא רק בקרב הצעירים אינם יודעים ומכירים את הפרשה המכונה פרשת טוביאנסקי. הפרשה נשכחה מהזיכרון הציבורי הן בתחום ההנצחה, הן במודעות הציבורית, בצה"ל ובמערכת החינוך. היא נשכחה עד כדי כך שביום הזיכרון האחרון מצאתי עצמי עומד ליד הקבר של טוביאנסקי בהר הרצל לבדי, מניח פרח ומדליק לזכרו נר זיכרון". שלט ההנצחה, מסביר מיטשניק, "הוא "תיקון" מוסרי והיסטורי של אחת הפרשיות העגומות והנשכחות יותר ממלחמת העצמאות".
להצבת השלט וארגון הטקס ויום העיון שנערך לאחריו, היו שותפים שורה של גורמים ובהם המועצה לשימור אתרי מורשת, קיבוץ הראל, המכון למורשת בן-גוריון והמועצה האזורית מטה יהודה. זו למעשה, הפעם הראשונה מזה כ-68 שנים ששמו וזכרו של טוביאנסקי מונצח באופן רשמי.
שלט המורשת מספר את סיפור הפרשה הכאובה. ומציין בצורה מפורשת את העובדה כי בית הדין השדה ששפט ודן למות את טוביאנסקי הוקם שלא כדין וכי לאחר חקירה ממושכת טוהר שמו של מאיר טוביאנסקי והוכר כחלל צה"ל.
וזה נוסח השלט שהוצב על קיר המבנה במתחם "בית הקשתות": "ב-30 ביוני 1948 במהלך מלחמת העצמאות במקום זה ב"בית הקשתות" בכפר בית ג'יז הוצא להורג-בהחלטת בית דין שדה שהוקם שלא כדין -קצין צהל סרן מאיר טוביאנסקי ז"ל, מפקד שדות התעופה בירושלים, שעבד גם כמהנדס בחברת החשמל הירושלמית שנוהלה על-ידי הבריטים נחשד על-ידי ראשי שירות הידיעות של צה"ל (הש"י)במסירת מיקומם של מתקנים חיוניים של "ההגנה" בירושלים שהלגיון הירדני הפגיז. רק שנה לאחר הוצאתו להורג ולאחר חקירה ממושכת בהוראת דוד בן-גוריון ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, טוהר שמו והוא הובא לקבורה בטקס צבאי (7 ביולי 1949) כחלל צה"ל שנהרג בשגגה. בהמשך נקבר ב1951 בהר הרצל".
ערב עיון על פרשת טוביאנסקי
לאחר טקס הסרת הלוט משלט ההנצחה ברחבת "בית הקשתות" נערך במרכז הכנסים בקיבוץ הראל ערב עיון על הפרשה והשלכותיה. נשאו דברים שופטת בית משפט העליון בדימוס דליה דורנר, הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, תא"ל אפרים לפיד שהיה מפקד בכיר בחיל המודיעין ושימש דובר צה"ל, במאי הסרט "טובינסקי", ריקי שלח ואחרים. הנחה את האירוע סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק אמר כי פרשת טוביאנסקי, גם כשחלפו כמעט שבעה עשורים מזמן התרחשותה היא מהפרשיות המשפטיות החשובות והמשמעותיות בתולדות צה"ל ותרומתה לעיצוב דמותו של המשפט בצה"ל רבה מאד.
סיפורה של פרשת טוביאנסקי
מאיר טוביאנסקי, נולד בשנת 1904 בעיר קובנה שבליטא הרוסית. הוא בוגר הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. בהגיעו לגיל 18, התגייס לצבא הליטאי ובהמשך למד לימודי הנדסה באוניברסיטאות של ליטא ושל רוסיה. ב-1925 עולה טוביאנסקי לארץ ישראל ועובד בשדות בנימינה. בשנת 1926 התגייס ולמד בבית הספר לשוטרים בירושלים. בעת המאורעות, הוא נאסר על-ידי הבריטים, באשמת הריגת ערבי מחיפה. אך שוחרר ונאלץ לעזוב את חיפה מחשש שהערבים יתנקשו בחייו כנקמה.
ב-1934 החל לעבוד בחברת האשלג בדרום ים המלח, נשא אישה את לנה ונולד לו בן, יעקב . בימי מלחמת העולם השנייה. הוא שירת במשך שש שנים בחיל ההנדסה המלכותי, והגיע עד לדרגת מייג'ור (המקבילה לרב סרן).
ב-1947 התקבל לעבודה בחברת החשמל הירושלמית, כעוזר מהנדס.
בראשית מלחמת העצמאות, התגייס לארגון "ההגנה" במרחב ירושלים. תוך זמן לא רב מונה למפקד מחנה, 'שנלר'. בתחילת אביב 1948, הועבר טוביאנסקי ממחנה 'שנלר' לחיל-האוויר, ומונה למפקד שדות התעופה של ירושלים מטעם צה"ל שאך זה הוקם. במקביל כמקובל בימים אלה המשיך לעבוד בעבודתו האזרחית בחברת החשמל הירושלמית.
במחצית שנת 1948 הפגיזו הירדנים מתקנים חיוניים של "ההגנה" בירושלים, ושירות הידיעות (הש"י) של ה"הגנה" בירושלים, בראשו עמד אז בנימין גיבלי, חשד בטוביאנסקי שהוא זה שהעביר ידיעות לבריטים, שהעבירו אותן לידיעת הירדנים על בסיס חשדות בלבד ושמועות - ללא כל הוכחות מעשיות הוציא איסר בארי צו מעצר כנגד טוביאנסקי וב-30 ביוני 1948,בעת ששהה טוביאנסקי בתל אביב הוא נעצר על-ידי סרן שמואל גניז שליחו של איסר. והובא למטה הש"י בתל אביב .עוד באותו יום נלקח אל הכפר הערבי הנטוש בית ג'יז, שם באחד מחדרי כיתות בית- הספר של הכפר, נערך לו בית דין שדה שהקים איסר בארי ובו השתתפו שלושה מקציניו, דוד קרון, בנימין גיבלי אברהם קדרון החוקרים שהפכו לשופטים בן רגע הטיחו בטוביאנסקי, ההמום כי הוא בוגד ובמשפט שנמשך זמן קצר ביותר גזרו עליו עונש מות. "השופטים" הובילו את טוביאנסקי הכפות לקיר במבנה ערבי נטוש בכפר בית ג'יז המכונה " בית הקשתות". ושם חיכתה כבר מבעוד מועד כיתת ירי שהוזעקה למקום מורכבת מאנשי פלמ"ח שהתאמנו באזור, לאחר פקודת הירי ירתה כיתת הירי בטוביאנסקי שנפל מתבוסס בדמו מבלי שניתנת לו זכות עירור על גזר הדין המהיר והחמור. הוא אף לא הובא לקבורה וגופתו הושארה במקום וכוסתה באבנים ועפר כמעין פגר.
טיהור שמו של טוביאנסקי
רק בעקבות מכתב שכתבה האלמנה לנה טוביאנסקי לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ולאחר שעורך הדין הידוע אשר לוויצקי ומפקד מחוז ירושלים דוד שאלתיאל פנו לבן גוריון בעניין זה, הורה בן-גוריון - כחצי שנה לאחר האירוע - על חקירה בנושא. החקירה שנוהלה על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי, דאז אהרון חוטר ישי. נתקלה בקשיים רבים, ובסיומה נקבע כי טוביאנסקי לא בגד, וכי הליך משפטו היה לקוי ביותר. בעקבות מסקנות החקירה, טוהר שמו של טוביאנסקי לחלוטין על-ידי בן-גוריון שקבע שטוביאנסקי לא בגד ב-7 ביולי 1949 הובא טוביאנסקי בטקס צבאי לבית הקברות הזמני בגבעת רם. ארונו עטוף דגל הלאום נישא על גבי רכב צבאי. אחר ארונו הלך הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב עוזיאל, אלמנתו, אחיו, בנו יעקב, בן ה-11 אמר קדיש. ב-1951 הועבר לקבורה בהר הרצל. היחיד מבין שופטיו של מאיר טוביאנסקי שנדון למשפט בשל הוצאתו להורג שלא כדין. הוא איסר בארי. בתום המשפט קבע השופט כי נוכח עברו הביטחוני וזכויותיו העשירות הוא גוזר עליו יום מאסר אחד בלבד מזריחת השמש עד שקיעה. אם חשבתם כי מאסר זה רוצה על-ידי איסר אתם טועים. הנשיא חיים ויצמן החליט לחון אותו. 

מנציחים את שמו



מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות יישוב רותם